כתבה של עו"ד אפרת יוסים שפורסמה ב YNET על פינוי דיירת שטענה כי זכות הדיירות המוגנת של אמה עברה אליה.
הנתבעת לא הצליחה להוכיח מגורים רצופים בדירה בתקופה לפני פטירת אמה, כדי שזכות הדיירות המוגנת תעבור אליה (דיירת נגזרת).
דיירות מוגנת עדיין קיימת בארץ, זו תופעה שהולכת ומצטמצמת, אם יש לכם נכס כזה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בטרם ביצוע כל פעולה.
עו"ד אפרת יוסים מנוסה בייצוג של דיירים מוגנים ובעלי נכסים עם דיירים מוגנים.
תמצית הכתבה:
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגישו 11 יורשי דירה נגד בתה של הדיירת המוגנת שגרה הנכס עד מותה.
השופט מוחמד חאג' יחיא דחה את טענת הבת שלפיה זכות הדיירות המוגנת של אמה עברה אליה שכן היא גרה עמה בתקופה שלפני מותה.
המנוחה שכרה את הדירה בדמי מפתח ב-1989 בהתאם להוראות חוק הגנת הדייר, והלכה לעולמה ב-2017.
בתה הצהירה שגרה בדירה עד נישואיה ב-1991, ולאחר גירושיה ב-2015 ברציפות עד היום.
לטענתה היא דיירת "נגזרת" שנהנית מהגנה מפני פינוי לאחר פטירת הדיירת המקורית, אמה.
היורשים טענו שהבת אינה דיירת נגזרת ולא התקיימו התנאים הקבועים בחוק לשם כך.
לגרסתם, בתקופה שקדמה למות האם עברה הבת עברה לגור עם בן זוגה בעיר אחרת.
הם ציינו כי בגרסתה הייתה מלאת סתירות, ואין בה כדי להוות עדות חד-משמעית לכך שהיא המשיכה להתגורר בדירה לפני פטירת אמה.
הבת השיבה כי היה לה חדר בדירת אמה בשנתיים וחצי שקדמו למותה.
לדבריה ילדיה הגיעו לשהות עמה בדירה והיו לה שם חפצים, כולל ארון בגדים.
היא הוסיפה כי ערכה מכירות בגדים בדירה בתקופה הרלבנטית וכביסתה נתלתה בחצר הדירה.
לטענתה, אין בעובדה שמעת לעת נסעה לבן זוגה שלה כדי לשלול את מגוריה בדירה.
היא ציינה כי הקשר בינה לבין החבר מוגבל ואין לה מפתח לדירתו.
השופט מוחמד חאג' יחיא הבהיר כי לפי חוק הגנת הדייר – אם אין בן זוג, ילדי הדייר יהיו לדיירים מוגנים בתנאי שגרו בדירה יחד אתו לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו ולא הייתה להם דירה אחרת.
אולם, ציין, הנתבעת לא עמדה בתנאים אלה.
בפסק הדין צוין שאחיותיה העידו שכשנתיים לפני פטירת האם היא עברה הליך גירושין קשה ונקלעה למשבר כלכלי.
באותה תקופה, אמן הקשישה גרה לבד והן סברו שטוב יהיה אם אחותן תעבור לגור עם האם.
ואולם, לדבריהן, אחותן וילדיה מיררו את חיי האם ובתקופה זו היא הייתה אומללה.
בשלב מסוים האם חלתה במחלה קשה וכשנה לפני פטירתה הודיעה הבת שהיא עוזבת את הדירה לטובת מגורים עם בן זוגה.
בשלב זה אירע "פיצוץ" ביחסים המשפחתיים.
לאחר מכן הבת הגיעה לדירה רק כדי למלא את חלקה בתורנות ההשגחה על האם.
השופט נתן אמון בעדות האחיות ופסק שלא ניתן לקבוע שהבת גרה בדירת האם באופן רצוף בחצי השנה לפני פטירתה.
בנסיבות אלה הוא קיבל את התביעה והורה לה להתפנות מהנכס. היא חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
לייעוץ עם עו"ד אפרת יוסים. Efrat@Yusim.co.il