ע"א 35757-10-16 נידיילי תקשורת בע"מ נ' שאול ואח' מיום 16.1.2019 בבית משפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
בית המשפט דן בשאלה האם לחיצה על כפתורי החיבוב והשיתוף ברשת החברתית פייסבוק יכולה להיחשב כפרסום לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.
וכך מתאר השופט ישעיהו שנלר בפסק הדין את הלחיצה על כפתור "הלייק":
"פעולת החיבוב היא דרך מהירה ונוחה להביע תמיכה או הזדהות עם הנכתב בסטטוס.
אפשרות השיתוף מאפשרת למתבונן בסטטוס לשלוח ולהפיץ את הסטטוס לאנשים נוספים ברשת הפייסבוק"
הש' י' שנלר מנתח את הסוגיה אף בעזרת הלכת מפרסם משני במשפט העברי שנדונה בתלמוד בבלי מסכת ערכין, דף טז', עמוד א':
"אמר רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא, לית בה משום לישנא בישא; מאיטעמא? חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה" (המשמעות כי כל דבר שנמר בפני שלושה, שוב לא יהיה בחזרה עליו משום לשון הרע, הואיל אמירה בפני שלושה יש להניח כי תפורסם)"
בנוסף מצביע הש י' שנלר על כך שיש להתחשב בכך שהרחבת המושג "פרסום" גם לגבי חיבוב ושיתוף עלולה להביא לריבוי תביעות השתקה, תביעות סלאפ"פ (SLAPP _ Strategic Lawsuit Against Public Participation), אשר כל תכליתן איום בתביעה או הליך משפטי נגד מי שהשמיע ביקורת או עומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה מאחורי האיום או התביעה אינה רק עמידה על זכות שנפגעה לכאורה, כדוגמת שמו הטוב של התובע, אלא הפחדה והשתקה, והעברת מסר לנתבע הספציפי ולאחרים: אל תתעסקו איתי. בתביעת סלאפ"פ טיפוסית, התובע הוא גורם גדול וחזק והנתבע קטן וחלש.
הש' י' שנלר מנתח את ההבדל בין חיבוב לשיתוף:
בכל הנוגע לפעולת החיבוב, הרי שתוצאת הפרסום הינה בבחינת תופעת לוואי של מערכת הפייסבוק, וניתן לחלק את פעולת החיבוב לשני חלקים.
החלק הראשון, סימון החיבוב על הפרסום המקורי כך שהמפרסם המקורי וכל חבריו של המפרסם המקורי נחשפים לחיבוב על הפירסום.
החלק השני, הוא החלק שבו עצם פעולת החיבוב והפוסט המקורי מתפרסמים עבור חבריו של מבצע פעולת החיבוב בעידכונים השוטפים שלהם. בהקשר לחלק השני, פעולה זו עשויה, בחלק מן המקרים, ובהתאם לאלגוריתם של הרשת החברתית ולמשתנים שונים בה, להביא לחשיפת התוכן ולמשתמשים נוספים."
הש' י' שנלר אף קובע כי עצם הבחירה של המשתמש בין כפתור החיבוב לכפתור השיתוף, יש בכך גילוי דעת כי כל כוונתו והבנתו היא להודיע למחבר או למפרסם המקורי ולכל מי שצופה בפרסום המקורי כי אהב את הפוסט. אם היה מעוניין לשתף בפרסום את חבריו שלו, היה בוחר ללחוץ דווקא על כפתור השיתוף".
באשר לפעולת השיתוף, הלכה למעשה מדובר בהעברת דבריו של אחר לקהל נוסף אשר נעשית באופן אקטיבי, תוך לחיצה על לפחות שני מקשים".
לכן, קובע השופט ישעיהו שנלר כי יש להבחין בין פעולת החיבוב לפעולת השיתוף.
פעולת השיתוף הנה כפרסום בהתייחס ללשון הרע לכל דבר ועניין, מה שלא ניתן לומר על פעולת החיבוב, שאינה עונה על רכיב הפרסום בהתייחס ללשון הרע.
גם תגובה מהווה פרסום לשון הרע.
לסיכום:
