בפסיקה נקבע כי עסק יכול להתנהל גם באמצעות אחרים, ולעיתים אף באמצעותה של חברה, כל עוד היא מבצעת פעולות במסגרת עסקו של הדייר המוגן. אולם אם החברה היא המפיקה את הרווחים, הנושאת בהוצאות והאחריות לחובות, ואם הדו"ח למס הכנסה מוגש בשמה ומטעמה, הרי שהעסק הוא שלה, והיא המשתמשת במושכר. על כן, אין ניהול העסק באמצעות חברה בע"מ משמיט אוטומאטית את הגנת החוק מהדייר המוגן, אלא יש לערוך בחינה של הנסיבות העובדתיות בקשר להיקף האחריות של החברה במושכר והאם הדייר השאיר לעצמו זכויות במושכר. למשל:
מי מפיק את הרווחים?
מי הנושא בהוצאות והאחריות לחובות?
מי מגיש את דו"ח מס הכנסה?
המבחן לבדיקת מעמדו המשפטי של הדייר במושכר, לאחר הקמת חברה לעניין העסק במושכר, הוא אם במקרה המסוים הועברה החזקה הייחודית במושכר לאותה חברה, שאז יש בכך משום השכרה לאחר. משמע, אם הדייר המוגן לא משאיר לעצמו כל זכות שהיא מהזכויות המרכיבות את זכות השכירות, יש בכך משום הפרת תנאי המופיע תדיר בחוזי שכירות של דיירים מוגנים ולפיו אין "להשכיר לאחר" את המושכר.