דוקטרינת הסיכול בדיני החוזים מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיוביו בהתאם לחוזה, במידה וקיום החוזה הפך בלתי אפשרי עקב התרחשות ארוע חריג שלא היה ניתן לצפותו.
כוח עליון = נסיבות הגורמות לסיכול חוזה. לקוח מתרגום המונח "פורס מז'ור" בצרפתית.
בדין הישראלי עילת הסיכול (כוח עליון) היא עילת הגנה, הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970:
סעיף 18 – פטור בשל אונס או סיכול החוזה
(א)היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.
דהיינו, סעיף 18(א) עוסק באי היכולת לצפות התרחשות של מאורע מסוים, וקובע 3 תנאים מצטברים על מנת שתקום טענת סיכול :
האחד, העדר ידיעה או ציפייה באשר לקיומן של הנסיבות המסכלות, השני, התרחשותן בפועל של הנסיבות המסכלות את קיום ההסכם, השלישי, אי יכולתו של המפר למנוע נסיבות אלו.
נקודת המוצא והגישה העקרונית במשפט הישראלי היא כי האחריות החוזית הינה אחריות מוחלטת.
ראו למשל:
ע"א 3912/90 Examin S.A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4) 64, 81 (1993);
ע"א 458/93 פרטין נ' סלומון, פ"ד מז(5) 537, 541-2 (1993);
רע"א 7642/97 שטרית נ' נוסבאום פ"ד נג(3) 516, 523-4 (1999) ;
ע"א 4162/02 רנדור נ' דרור מהנדסים (1990) בע"מ, פ"ד נח(4) 193, 200 (2004).
בית המשפט העליון, בפסיקות רבות, הפך סעיף זה לאות מתה במשפט הישראלי, על ידי אי הכרה במצבים קלאסיים של כוח עליון, למשל: מלחמה, פגעי טבע והפיכות.
בית המשפט העליון בעצם פירש ארועים מסכלים כארועים שרמת ההסתברות לקיומם קלושה, ובכך הפך את האחריות החוזית בארץ לאחריות מוחלטת וביטל את דוקטרינת ההגנה מכח סיכול/כוח עליון.
לאור פסיקות אלה, התפתח בחוזים הסעיף שכולנו מכירים בשם "סעיף כח עליון".
סעיףכוח עליון אמור לצפות את המצבים הבלתי צפויים בין הצדדים ולתת להם תשובה….
עם זאת, מטבע הדברים, מקרים בלתי צפויים, כוח עליון, תמיד ישארו בלתי צפויים, ולא משנה כמה מחשבה ישקיעו בכך עורכי הדין.
זו בעצם הביקורת הקיימת על פסיקת בית המשפט העליון לגביי הפרשנות של דוקטרינת הסיכול בדין הישראלי.
גבריאלה שלו, בספרה "חוזים" מציינת לעניין זה, בעמ' 630:
"גישה נוקשה זו אינה תואמת מגמות מודרניות ליברליות, המשתקפות בגזרות אחרות של דיני החוזים, והתעורר מזמן הצורך בהמרתה בגישה פתוחה וגמישה יותר….
במקביל ובנוסף התגבשה דעה שלפיה השאלה איננה האם ניתן לצפות אירוע מסכל זה או אחר,
אלא האם התכוונו הצדדים להתנות על תוצאותיו המשפטיות של אירוע זה ולקבוע הסדר שונה, דיספוזיטיבי לגבי אירוע בלתי צפוי.
על-פי דעה זו, שתבוא לידי ביטוי בחוק דיני ממונות, יחליף מבחן הסיכון.. את מבחן הצפיות".
דיני הסיכול מתחשבים בנסיבות הגורמות לאי קיום החוזה, על אף הכלל לפיו חוזים יש לקיים הנובע מתפישת האחריות החוזית כאחריות מוחלטת.
ההכרה בנסיבות מסכלות נובעת ממגמות מודרניות של דיני החוזים, גישות מוסריות-ערכיות ומעבר לכללים גמישים ועקרונות על כמו צדק ותום לב.
אריאל פורת, "חלוקת אחריות במקרה של סיכול חוזה", עיוני משפט טז', 65, 67 (תשנ"א-1991), מציין לעניין זה:
"במאה ה-20 עברו דיני החוזים תמורות חשובות. תפיסת החיוב החוזי כחיוב מוחלט נסדקה במישורים רבים.
סטנדרטים של מוסר, הגינות, צדק ותום-לב, חלחלו לדיני החוזים ברוב שיטות המשפט, בכללן בשיטת המשפט שלנו, אפילו היה הדבר כרוך בפגיעה מסוימת ביכולת ההסתמכות המוחלטת על החוזה.
הגנות המפר, שצומצמו מאד בעבר, הורחבו, ובבתי המשפט נתגלתה נטייה לבדוק גם את התנהגות הנפגע, ולא רק את זו של המפר, שעה שבאים לפסוק בשאלת האחריות.
התבססה גם התפיסה, שלפיה יש לראות בצדדים לחוזה, במקרים רבים, שותפים ולא יריבים."
אכן, כתוצאה ממגמות אלו, רוב מדינות האיחוד האירופי מכירות במושג סיכול ופטור במקרים של כוח עליון (ראו: Ole Lando, Hugh Beale, Principles of European Contract Law, 324 (2000)).
נראה כי כחלק מהמגמה להכיר בעקרונות הגינות, תום לב וצדק, כחלק מעקרונות דיני החוזים ניתן למצוא ניצני שינוי גם בסוגית הסיכול וכוח עליון.
כך, בעבר, פגעי טבע נדחו כמבססים טענת סיכול. בעניין ע"א 421/74 ז' שגן נ' מדר, פ"ד כט(1) 44, (16.12.74), דחה בית המשפט טענת סיכול בהקשר של קרה וקבע:
"תופעת הקרה אינה דבר יוצא מגדר הרגיל שחקלאי אינו יכול לצפותו מראש בשעה שהוא עושה הסכם ביחס לפירותיו… כל אדם וכל שכן חקלאי יודע שקרה או פגעי טבע דומים קורים לא פעם…"
בע"א 736/82 כפר חסידים, מושב עובדים דתי בע"מ נ' דוד אברהם, פ"ד לט(2) 490, 494, ניתן ביום 16.6.85 שם נקבע כי גשמים (עונתיים) אינם מהווים כוח עליון.
מנגד, כב' המשנה לנשיא, מ' חשין, קבע בע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350, 357, ניתן ביום 24.5.92) כי:
"ראשית, כי לקבלן לא הייתה שליטה על ירידת הגשמים, ושנית, כי גשמים יש שהם מפריעים במלאכת הבנייה.
ואולם בה במידה אין להשחית מלים על כך שצידוק זה שהעלה הקבלן לאיחור הינו ריק מתוכן.
גשמים שבעתם – ובמידה הראויה והמקובלת – הינם בגדר החזוי, וכפי שכבר אמרנו לעיל, אין הם באים בגדרי הביטוי "סיבות שלקבלן אין שליטה עליהן" כהוראתו בהסכם בין הצדדים.
גשמים אלה ידוע היה עליהם מראש – זמנם היה בחורף, וחורף פירושו גשמים – והרי הם בגדרי חישובי הבנייה הרגילים וסדריה.
אפשר שונים היו פני הדברים לו באו הגשמים שלא בעתם או שלא כדרכם: שלא כדרכם – לו בעתות של "משיב הרוח ומוריד הגשם" נתקללה השנה במבול – או אף בבן-מבול – משתק מערכות ומציף ערים ושדות;
שלא בעתם ושלא כדרכם – לו לעת "מוריד הטל" היה משתבש מזג האוויר "כשלג בקיץ וכמטר בקציר".
ולא אמרנו דברים אלה אלא כדי להבחינם ולהבדילם, שהמדובר בענייננו לא היה אלא בגשמים מן המניין. "
אמנם באותו עניין נדחתה טענת הסיכול/כוח עליון, כי מדובר היה בשנה שלא הייתה גשומה באופן יוצא דופן, כפי שהיה בעניין כפר חסידים, אך ניתן לראות כי גשמים החורגים מהרגיל יכולים היו לבסס טענת סיכול.
בהקשר של מלחמות, כב' המשנה לנשיא מ' לנדוי, אמנם בהערת אגב, ציין לעניין מלחמת יום הכיפורים (ע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי, פ"ד לג (3) 639,643) כי:
"שאלה היא לדעתי אם, כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל ובין כל שכנותיה, סכנה של פרוץ מלחמה במועד כלשהו, קרוב או רחוק, אינה קיימת תמיד, כך שבעניני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל"
בתא (ת"א) 2975/82 לרר נ' עירית חולון, פ"מ תשמ"ד (1) 459, 462, שבו נקבע כי מבצע שלום הגליל היה צפוי בכוח ונדחתה טענת הסיכול.
אולם, גם לעניין זה ניתן להבחין בניצני שינוי.
בפסק דין מאוחר יותר שדן במלחמת המפרץ והשפעתה על הסכם למכירת מסיכות אב"ח, קובע כב' השופט אנגלרד, כי דבריו של המשנה לנשיא לנדוי אינם מהווים הלכה, וכי יש לאמץ גישה נוקשה פחות לעניין הצפיות כוחעליון והסיכול (ע"א 6328/97 עזרא רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5) 506, 517, ניתן ביום 23.11.2000):
"הערתי הראשונה היא כי אין לומר שתפיסה זו בדבר צפיות המלחמה, כפי שבאה לידי ביטוי בחוות-דעתו של מ"מ הנשיא השופט לנדוי, היא בבחינת הלכה פסוקה.
שני טעמים לדבר זה: ראשית, השופט לנדוי עצמו מציב את העניין כשאלה, שאותה הוא משאיר במפורש בצריך עיון.
שנית, בית-המשפט בפרשה זו יצא מן ההנחה כי שאלת הסיכול אינה מתעוררת, משום שהקבלן, בעל החוזה, קיבל על עצמו במפורש את הסיכון של עליית מחירים.
לגופו של עניין, גישתו הכללית של בית-משפט זה – כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת כץ, על נסיבותיה המיוחדות – נראית בעיניי נוקשה מדי.
מבחינה עקרונית, יש, לטעמי, לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים.
כלומר, את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים.
לכן מן הראוי היה, בנסיבות המקרה של פרשת כץ, לבחון אם עליית המחירים שבאה בעקבות מלחמת יום כיפור הביאה לכך שקיום החוזה "…שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים…", כלשון סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970."
בעניין אחר שהגיע לפניו קבע השופט אנגלרד כי הפקעת מקרקעין מהווה סיכול חוזה מכר למכירת אותם מקרקעין (ע"א 5628/99 נחמה מרקין נ' שרה משה, יורשת המנוח יהודה משה ז"ל, פ"ד נז(1) 14, 20, ניתן ביום 5.11.02):
"אגע תחילה במסגרת הנורמטיבית שהמקרה הנדון נכנס לתוכה.
השאלה היא כאמור מהי השפעתה של הפקעה על חוזה מכר של מקרקעין.
לדעתי, ההוראה הקובעת בסוגיה זו מצויה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – חוק התרופות).
קודם כול, בהנחה כי ההפקעה גורעת מן הממכר, הרי היא מונעת מן המוכר את האפשרות של קיום החוזה.
נמצא כי מבחינתו ההפקעה היא בבחינת אירוע המסכל את החוזה."
בהצעת חוק דיני ממונות מוצע שינוי מהותי בתפישת מוסד הסיכול וכוח עליון.
הכוונה היא לאפשר הכרה במקרים רבים יותר כמקרים של סיכול חוזה.
שינוי מוצע זה, על אף שאינו בגדר דין עדיין, משליך על פרשנות הדין הקיים. מגמת שינוי זו ניכרת גם בפסיקה.
נקלעתם למצב בו אינכם יכולים לקיים חיובים בחוזה?
זקוקים לייעוץ משפטי?
דברו איתי – עו"ד אפרת יוסים
054-9981611