בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהוגשה נגד שוכר בעייתי שסירב לעזוב בית במושב ניר חן, ומשך את הבעלים במשך חודשים ארוכים. השופטת רחלי טיקטין עדולם דחתה את טענתו כי מגיע לו להישאר בבית משום שהבטיחו למכור לו אותו והוא השקיע בו מאות אלפי שקלים. היא קבעה שהשוכר חשב כנראה שהנכס שייך לו אבל הבעלות היא של התובעים, ויש להם זכות מלאה לפנות אותו אחרי שנהגו בו בסבלנות אין קץ. השוכר יצטרך לפנות את הבית בתוך חודש.
השוכר נכנס לגור בבית שבמשק לפני כ-20 שנה ולאורך השנים לא שילם את דמי השכירות בזמן ובנה ללא אישור בריכה, משטחי בטון ועץ, אורווה, פרגולה ועוד. בעלי המשק השלימו לאורך השנים עם התנהגותו הבעייתית אבל כשפרצה הקורונה והבן שלהם נקלע לקשיים וביקש לעבור לבית כדי לחסוך בשכירות, הם ביקשו ממנו להתפנות. הוא משך אותם במשך תקופה ארוכה והם האריכו לו שוב ושוב את מועד הפינוי, אבל בסופו של דבר הוא הודיע להם שאינו מתכוון להתפנות אלא אם ישלמו לו 150 אלף שקלים עבור ההשקעות בנכס.
אחרי יותר מחצי שנה של המתנה, הגישו נגדו בעלת הנכס ובנה, שמונה כ"בן ממשיך", תביעת פינוי. הם טענו כי למרות המאמצים שלהם להגיע איתו להסכמות, הנתבע איים עליהם וניסה לסחוט אותם לשלם לו על בנייה לא חוקית שמעולם לא אישרו.
השוכר ביקש לדחות את התביעה. הטענה המרכזית שלו הייתה שיחסי השכירות לא היו רגילים ולכן אי אפשר לפנות אותו. לדבריו, הוא לא חתם מעולם על הסכם שכירות והתובעים לא פינו אותו במשך שנים משום שהבטיחו לאפשר לו לגור בבית לצמיתות ואף למכור לו את המשק. הוא הדגיש כי לאורך השנים ביצע תיקונים ועבודות במאות אלפי שקלים רק משום שהסתמך על הבטחותיהם, ואילו התובעים פעלו באלימות וגרמו לניתוק המים והחשמל בביתו.
"לצערי הוכח כי הנתבע ראה את הנכס כנס בקניינו, אף שלא היה כזה, אף שהוא רק ישב בנכס כשוכר", כתבה השופטת רחל טיקטין עדולם בפסק דין שקיבל את תביעת הפינוי.
היא קבעה בניגוד לטענות הנתבע, התובעים נהגו איתו בסבלנות אין קץ גם כשאיחר בתשלומי השכירות וגם כשביקש לדחות את מועד הפינוי, אבל דבר לא עזר להם. הוא גם שיקר ביודעין כשטען שגרמו לניתוק המים והחשמל אף שידע שדוד שלו – שגר בבית לפניו – עשה זאת.
מחומר הראיות שכלל התכתבויות בוואטסאפ ותמלולי שיחות מוקלטות הגיעה השופטת למסקנה כי "מעולם לא הובטח לנתבע שירכוש את הנכס, וכי הנתבע מעולם לפיכך לא הסתמך על הבטחה זו שלא ניתנה לו בשום שלב, וגם לא ניתנה לו בשום שלב רשות בלי הדירה לשבת בנכס".
הוכח שהתובעים ניסו לאורך השנים לגרום לנתבע לחתום על הסכם שכירות אבל הוא התחמק ומשך אותם בתירוצים. הניסיון שלו להשתמש בכך כעת לטובתו לא מתקבל על הדעת, קבעה.
עוד קבעה השופטת כי "במהלך השנים ביצע הנתבע שינויים בנכס לצרכיו כאשר לא טרח לפנות לתובעים לקבל רשות", והם לא חייבים לו דבר.
לאור זאת, השופטת הורתה לנתבע להתפנות בתוך חודש וחייבה אותו בהוצאות של 11,700 שקלים.
השוכר לא משלם בזמן? לא מפנה את הנכס?
לייעוץ עם עו"ד אפרת יוסים
Efrat@Yusim.co.il
0549981611