- הגבלת חשבון בנק
- שיקים ללא כיסוי
- ביטול הגבלת חשבון בנק
- חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981
- ערעור על הגבלת חשבון בנק
- צו מניעה להגבלת חשבון בנק
מתי חשבון הופך לחשבון מוגבל?
סעיף 2 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981 קובע :
חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
חשוב – ברגע שחזר השיק העשירי בחשבון שלכם – החשבון שלכם נכנס לסטאטוס של מוגבל.
הבנקים בתקופה הזו מנסים לגרום לכם להאמין ש"יהיה בסדר", עד שהזמן להגשת ערעור על הגבלת החשבון חולף.
לכן – לא לחכות ולקוות ש"יהיה בסדר", אלא להתחיל לפעול במיידי להגשת ערעור לביטול הגבלת חשבון הבנק שלכם.
יחד עם זאת – בעל החשבון אינו רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לגרוע שיק שסורב, טרם סורבו עשרה שיקים.
רק מי שכבר נכנס לקטגוריה של לקוח מוגבל או מוגבל חמור, רשאי לפנות לבימ"ש.
סעיף 3א לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981 קובע שעל הבנק להודיע ללקוח בכתב על חשבון מוגבל.
התקנות קובעות שההודעה בכתב של הבנק ללקוח צריכה לכלול מידע אודות השיקים שנכללים ברשימת השיקים שבגינם החשבון יוכרז כחשבון מוגבל, ואת המועד לתחילת ההגבלה של חשבון הבנק.
סעיף 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981 קובע שעל הבנק לשלוח התראה ללקוח לאחר ש – 5 שיקים לא כובדו על ידי הבנק.
סעיף 10(ב) לחוק קובע אומנם כי לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו פגם שנפל בהתראה או אי קבלתה של זו.
עם זאת, מסייג הסעיף ומתנה את הדבר בכך שהבנק אכן שלח התראה
מה עושים ברגע שחזר השיק העשירי בחשבון?
סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981 קובע שמי שחזר לו 10 שיקים בחשבון יכול להגיש ערעור לבית משפט השלום הקרוב לסניף הבנק.
לבית המשפט יש סמכות ושיקול דעת להחריג שיק מתוך רשימת עשרת השיקים שלא כובדו על ידי הבנק על מנת שהחשבון לא יוכרז כחשבון מוגבל, בהתקיים אחת מאלה:
1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה:
השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
(4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
(5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום",
ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק.
רוב הערעורים מוגשים מכח סעיפים 1 או 3 שלעיל, דהיינו שהבנק לא כיבד שיק מחמת טעות או שללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק.
הוראות סעיף 10(א)(3) מתייחסות ליסוד סביר של הלקוח המבוסס על יתרה מספקת בחשבון או הסכם בין הלקוח לבנק.
עם זאת – הפסיקה הרחיבה הוראות סעיף זה ואף קבעה כי אין מדובר "רשימה סגורה" אלא כי יש לפרש את חוק שיקים ללא כיסוי בהתאם לתכליתו.
במאמרו חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981, הפרקליט מד 449, בעמ' 452 ואילך הצביע המלומד יצחק עמית (כיום, כב' השופט עמית).
במאמרו עמד עמית על פגיעתה הקשה של סנקציית הגבלת החשבון העלולה לגרום נזק כבד ללקוח שחשבונו הוגבל.
במקרים שבהם הלקוח נעדר אשם, הפעלת הסנקציה אינה מקדמת את תכלית החוק ואינה מגינה על הציבור מפני פיזור שיקים ללא כיסוי.
ואכן, העדר אשם מצד הלקוח עומד ביסוד מרבית העילות המפורטות בסעיף 10(א).
כך באשר לעילת הטעות של הבנק (סעיף קטן (1) כך באשר לקיומו של יסוד סביר אצל הלקוח להניח כי השיק ייפרע (סעיף קטן (3).
לגישת עמית, לרשימת העילות המהותיות הקבועות בסעיף 10 יש להוסיף עילות מקדמיות, כגון במקרה של סירוב שיק שזויף, שמלכתחילה אין לראותו כשיק שנמשך על החשבון.
בנוסף, מונה עמית סיטואציות רבות שבהן סירוב השיקים נעשה שלא באשמתו של הלקוח והגבלת החשבון יוצרת תוצאה בלתי צודקת.
לשיטתו של עמית, מקום, שבו השיק סורב שלא בנסיבות שבשליטתו או באשמתו של מושך השיק, אין הציבור זקוק להגנת החוק.
לכן יש לפרש את החוק באופן שאינו שולל מבית המשפט שיקול דעת לבטל הבאת שיק במניין השיקים המסורבים במקרים ראויים.
מסקנתו של עמית היא כי אין הכרח לראות את העילות המנויות בסעיף 10(א) חוק כרשימה סגורה.
סנקציה גורפת של הגבלת חשבון ללא התחשבות בנקיון כפיו וחוסר אשמו של הלקוח אינה משרתת את תכלית החקיקה, היא עלולה לגבות מחיר כבד ובלתי מידתי מן הלקוח שחשבונו הוגבל, עד כדי סגירת עסקו, ובנוסף לכך להזיק לציבור, שאין לו עניין בהגבלת חשבונות שרירותית.
הגבלת החשבון נועדה להוות סנקציה המרתיעה לקוחות מפיזור שיקים ללא כיסוי.
הטלת הסנקציה מקום שבו אין אשם תטיל הגבלה מיותרת על חיי העסקים שבצדה מחיר כלכלי מיותר שיושת על הציבור.
תוך כמה זמן יש להגיש את בקשת הערעור?
סעיף 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) התשמ"ב – 1981 קובע שהבקשה תוגש תוך עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק.
מה עושים בתקופת הביניים מרגע הגשת הערעור ועד החלטת בית המשפט?
סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981 קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש ערעור, לתת צו שימנע את תחילת ההגבלה.
לכן – יחד עם הערעור הכרחי להגיש בקשה לצו מניעה זמני שימנע את כניסת הגבלה לתוקף.
בבקשה לצו המניעה יש להראות כי במאזן הנוחות בין הבנק ללקוח, הנזק שייגרם לבעל החשבון עקב הגבלת חשבון הבנק, גדול ומשמעותי יותר מהנזק שייגרם לבנק מעיכוב הכניסה לתוקף של הגבלת החשבון.
יש להראות את החיובים העתידיים מהחשבון, את חשיבות חשבון זה כחשבון שיקים, אם זה חשבון השיקים היחיד של הלקוח, ועוד נסיבות הרלוונטיות לכל מקרה לגופו.
לסיום, מספר טיפים:
- מייד עם אי כיבוד 10 שיקים בתוך 12 חודשים האחרונים בחשבון הבנק שלכם – פנו לייעוץ משפטי, ואל תחכו, כי הבנק מושך זמן עד שתקופת הגשת הערעור תחלוף.
- במידה ואינכם הלקוח "שמפזר" שיקים ללא כיסוי, אלא יש לכם יסוד סביר להניח שהבנק מנצל את המצוקה שלכם –
- לא לחכות ולגשת לעורך דין המבין בהליכים אלה על מנת להגיש בקשה לערעור וצו מניעה לכניסה לתוקף של הגבלת חשבון בנק.
- לא לוותר אף פעם, תמיד יש מה לעשות, גם כשזה מול גוף גדול ודורסני כמו בנק.
השיק העשירי לא כובד על ידי הבנק שלכם?
קיבלתם התראה לאחר 5 שיקים או הודעה על הגבלת החשבון לאחר 10 שיקים?
לא תבזבזו זמן – דברו איתי
עו"ד אפרת יוסים
054-9981611
Efrat@Yusim.Co.il
